איך ניתן לדעת שנמצאים בטיפול מוצלח? החלטתם לפנות לטיפול, ובחרתם מטפל או מטפלת כלשהם. אולם, גם לאחר כמה פגישות, או אפילו בתום מספר חודשים, לפעמים מתגנבת השאלה, איך אני יכול/ה לדעת שהטיפול מוצלח עבורי?
את הקריטריונים שאני מציעה לשקול במצב זה, אחלק לשניים: בתוך חדר הטיפולים ומחוצה לו.
בתוך חדר הטיפולים
אמון ביכולת המטפל/ת לסייע.
המטפל/ת משדר/ת אכפתיות והבנה.
תחושה של פתיחות וביטחון במחיצת המטפל/ת.
תחושת ודאות שגם אם יש אי-הסכמה (או אפילו אם המטפל/ת פגע/ה בכם שלא בזדון), אפשר לדבר על כך ולעבוד על זה ועם זה.
מחוץ לחדר הטיפולים
כאן הקריטריונים משתנים בהתאם לסיבת הפנייה. בין הנפוצים שבהם:
החלשת או היעלמות הסימפטומים (למשל, תדירות מופחתת של התקפי זעם, סיוטים או תחושת נחיתות).
עלייה ב:
תקווה
אמונה בעצמי – תחושת יכולת וכשירות אישית
הבנה עצמית וסביבתית
מספר הכלים שעומדים לרשותנו להתמודדות
שיפור בתפקודי חיים: לימודים, יחסים בין-אישיים, יחסים משפחתיים, מציאת משמעות בחיים, ועוד.
שינוי לחיוב בגישה לחיים ו/או בתפיסת העולם.
במקרה של ספק כדאי להיזכר בגורמים שהניעו אותנו לפנות לטיפול מלכתחילה, ולבדוק כיצד הטיפול משפיע עליהם.
עם זאת, לעתים ישנה נטייה לבחון את מידת הצלחת הטיפול על-פי קריטריונים פחות רלוונטיים.
הטעויות הנפוצות בהקשר זה:
א. עומק הקשר עם המטפל. כפי שכבר כתבתי לעיל, הקשר עם המטפל הוא אמצעי, ולא מטרה. אמון, נינוחות, ביטחון בחדר הטיפולים – כל אלה חיוניים לטיפול מוצלח. אבל אין להעתיק מטרות. השאיפה המרכזית צריכה להיות שיפור מחוץ לחדר הטיפולים.
ב. עומק המודעות העצמית. מידת ההבנה שהמטופל רוכש לגבי מקור סבלו ודפוסי ההתנהגות הבעייתיים שלו היא רק שלב ראשון. שינוי מצריך לא רק מודעות, אלא גם יכולת. יכולת נבנית באמצעות שני תהליכים מרכזיים:
1. "הסרת שלשלאות רגליים" – זיכרונות של אירועים טראומתיים בעבר נוטים להמשיך לרדוף אותנו ולהשפיע
לרעה גם על ההתנהגות בהווה. הדרך הטובה ביותר הקיימת לעיבוד זיכרונות מטרידים היאה גישה טיפולית
בשם EMDR.
2. הענקת כלים חדשים (לחשיבה, לניתוח סיטואציות, להתמודדות, לעיבוד רגשי) ועידוד להתנסות בחוויות
חדשות.